חרדת נהיגה? אל דאגה 

איריס, משמשת כמנהלת בחברה בינונית בגודלה. במסגרת עבודתה היא מרבה לנסוע ברכבה ממקום למקום. לפני כשלוש שנים, אחרי 20 שנות נהיגה מוצלחות, חשה בסימני חרדה בעת נסיעה חזרה מפגישה עם לקוח. למעשה, הרגשה זו הייתה שיאה של תקופה ארוכה במהלכה החלה לחוש אי נוחות הולכת וגוברת בזמן נהיגה. מעט אחרי שהחלה לנסוע, חשה איריס דפיקות לב מואצות, גופה התכסה בזיעה קרה, מחשבותיה התערפלו והיא חשה כי כל רגע נוסף בו היא נמצאת על הכביש מהווה סכנה איומה, לה ולסובבים אותה.

איריס חשה תסכול רב מכך "שהצרה הזו נחתה עליה פתאום". היא, שנתפשת על ידי הסובבים אותה כאסרטיבית וכ"ג'דעית", כהגדרתה, מרגישה כעת חסרת אונים ומפוחדת מבלי שהיא מבינה את הסיבה לכך.
  
חרדת נהיגה היא בעיה מוכרת. רבים, הסובלים ממנה, מתביישים להודות בחרדתם ו"עוקפים" את הקושי בכך שאינם נוהגים. לעיתים, הם משלמים על כך מחיר יקר – נמנעים מעבודה הכרוכה בנסיעות, מגבילים את עצמם בבילויים ובמפגשים חברתיים או הופכים להיות תלויים באנשים הקרובים להם לצורך ניידות.

מחקרים מצביעים על כך שהבעיה נפוצה יותר בקרב נשים ומופיעה, בעיקר, בגילאי הביניים.
הגורמים להיווצרותה של חרדת נהיגה יכולים להיות מגוונים. חלקם קשורים לטראומה בעקבות תאונת דרכים או לאירוע אחר הקשור בנהיגה, חלקם קשורים למצב חרדתי כללי יותר של האדם וחלקם לא תמיד ברורים. לא נמצא קשר בין עוצמת החרדה לבין הגורמים להיווצרותה.

חלק מהסובלים מהחרדה מעולם לא נהגו ואילו חלק אחר, כדוגמת איריס, נוהגים שנים רבות ללא חשש, עד שיום אחד, לעיתים ללא סיבה נראית לעין, החרדה מופיעה ומשבשת את שגרת יומם. גם עוצמת החרדה שונה מאדם לאדם – חלק מהסובלים, כאמור, אינם נוהגים כלל, חלקם נוהגים רק בשעות האור או במזג אויר יפה וחלק אחר לא יעז לצאת עם רכבו לכביש פתוח.

כיצד מתגברים על הבעיה?

שילוב של ביופידבק המלמד את המתאמן לשלוט בתגובותיו הגופניות, אימון קוגניטיבי אשר מטרתו שינוי דפוסי חשיבה שליליים וכן ליווי של מורה נהיגה המתמחה בחרדת נהיגה, מהווים פיתרון מקיף ויעיל לבעיה.

הביופידבק הינו כלי אשר הוכיח את עצמו כיעיל להפחתת חרדות. הוא מאפשר למתאמן להשיג שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובותיו הרגשיות במצב של לחץ וחרדה. המתאמן מתחבר למערכת ממוחשבת הנותנת משוב חזותי לגבי מצב הדריכות והמתח שלו. המשוב מתקבל באמצעות מדידת דופק, נשימה, טמפרטורת גוף, מתח שרירים ועוד. המתאמן לומד טכניקות הרפיה המאפשרות לו לשלוט במדדים אלה ובכך להפחית משמעותית את רמת החרדה.
כחלק מהתהליך עובר המתאמן חשיפה דמיונית למצב נהיגה כאשר הוא מחובר למחשב ומקבל "אישור" לכך שרמת החרדה ירדה בצורה משמעותית. המחשה זו מאפשרת למתאמן להגיע מוכן יותר לשלב המעשי והקובע.

אנשים עם חרדת נהיגה נוטים לפרש מצבים ניטראליים בצורה שלילית ומאיימת. כמו כן הם מטילים ספק ביכולת הנהיגה שלהם. לכן משולבת במפגשים גם עבודה קוגניטיבית שמטרתה מתן פירוש מציאותי יותר למחשבות המפחידות וחיזוק הביטחון העצמי.
 
הצלחת התהליך תיבחן בסופו של דבר בכך שהמתאמן יעלה על הכביש וינהג מבלי לחוש חרדה. לצורך כך אנו משלבים בתהליך מורה נהיגה המתמחה בחרדת נהיגה. לכל מתאמן, נבנית תוכנית המתאימה לו. במקרים רבים, מיד לאחר מפגש ביופידבק, כאשר רמת החרדה נמוכה, המתאמן נכנס לרכב הלמידה ומתחיל אט אט לרכוש או להחזיר לעצמו, את הביטחון מאחורי ההגה.

ובחזרה לאיריס...

במהלך העבודה איתה היה לה חשוב להבין מניין הגיעה החרדה. במפגשים סיפרה שמזה שנים רבות היא חווה לחץ נפשי כתוצאה מהערות בלתי פוסקות של בעלה וחמיה אשר זלזלו ביכולות הנהיגה שלה. להערכתה, בסופו של דבר הספקות חדרו לתודעתה, עד ששיתקו את יכולתה לנהוג.

האם משום כך חוותה לפתע חרדות בזמן הנהיגה אחרי שנים כה רבות? ואם כן, מדוע דווקא בשלב זה בחייה? הסיבות אינן ברורות, אבל בהחלט ברור כי בעזרת הביופידבק, העבודה הקוגניטיבית וליווי של מורה המתמחה בחרדת נהיגה, חיזקה איריס את הביטחון שלה ביכולותיה עד שבסופו של דבר חזרה לנהוג ולנהל את שגרת נסיעותיה כבעבר. 
    
* המאמר נכתב בשיתוף עם מיקי לוינגר – מורה נהיגה לנכים ולאנשים הסובלים מחרדת נהיגה.